יפה דמעתך / ר' ישראל נג'ארה
יָפָה דִּמְעָתֵךְ רָאִיתִי שָׁמַעְתִּי קוֹלֵךְ אֶתְחַלְחַל
שִׁבְתֵּךְ בֵּין נוֹגְשִׂים פָּנִיתִי אֲשֶׁר לְבָבָם בָּךְ בָּחַל
רָאִיתִי כֶּרֶם חֶמְדָּתִי אֲכָלוֹ אַרְיֵה גַם שַׁחַל
אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל
מַלְכִּי מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו נִכָּר יְקַר גְּדֻלָּתוֹ
שָׂם בְּמִצְרַיִם אוֹתוֹתָיו עַל יַד מֹשֶׁה נֶאֱמַן בֵּיתוֹ
הִנְחִיל לְעַמּוֹ תּוֹרָתוֹ כִּי בָם בָּחַר לִסְגֻלָּתוֹ
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹתָיו יַשְׁמִיעַ אֶת כָּל תְּהִלָּתוֹ