מילים: רבי יהודה הלוי
----
כִּימֵי הַנְּעוּרִים מִי יִתְּנֵנִי
אֶקְרָא אֶל אֱלוֹהַּ וַיַעֲנֵנִי
יֶעֶרְבוּ לְנַפְשִׁי עִתּוֹת קְדוּמוֹת
אַרְגָּמָן לְבוּשִׁי וּכְלֵי רְקָמוֹת
יָצָאתִי לְאִישִׁי בִּמְחוֹל עֲלָמוֹת
רָאַנִי יְדִידִי וַיַּחְמְדֵנִי
מָשַׁךְ בַּעֲבוֹתוֹת וַיִּלְכְּדֵנִי
הִגִּיעוּ לְחֶפְצִי יָמִים לְפָנַי
קוֹל הַתּוֹר בְּאַרְצִי נִשְׁמַע בְּאָזְנַי
וַאְנִי אָז בְּלַחְצִי בִּידֵי מְעַנַּי
יָשַׁנְתִּי וְדוֹדִי יְעוֹדֲדֵנִי
וּלְעִתּוֹת אֲהָבִים יְעַתְּדֵנִי
וַיִּפְרֹשׂ יְדִידִי כַּנְפֵי חֲסָדָיו
עָלַי אַף בְּיָדִי נָתַן צְמִידָיו
דִּכָּה מַעֲבִידִי הִסְגִּיר שְׂרִידָיו
יוֹם קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי
תֹּאחְזֵנִי יְמִינוֹ לְסַעֲדֵנִי
דָּגוּל מֵרְבָבָה הִקְדִּישׁ קְרוּאָיו
מֵאֶרֶץ עֲרָבָה בָּא עִם צְבָאָיו
יוֹם דָּת שֶׁאֲהֵבָהּ הִנְחִיל יְרֵאָיו
תּוֹרָתוֹ וְחֻקָּיו יְלַמְּדֵנִי
אַף נֶגֶד מְלָכִים יְכַבְּדֵנִי
הַיּוֹם בַּעֲוֹנִי נַפְשִׁי יְבֵשָׁה
מֵחַדְרֵי מְעוֹנִי הִנְנִי גְרוּשָׁה
עַד יָבוֹא אֲדוֹנִי בִּבְרִית חֲדָשָׁה
עוֹד יִשְׁלַח מְבַשֵּׂר וְיִפְקְדֵנִי
יָשִׂים מַחֲשַׁכִּים אוֹר בַּעֲדֵנִי