מילים : רבי יהודה הלוי (עלון בית נאמן 336)
יָהּ הַצֵּל יוֹנָה מְחַכָּה, וְדִמְעָתָהּ לָךְ מְפַכָּה,
וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:
הוֹדוּ לְגֵאֶה עַל גֵּאִים, וְנוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים,
הִצִּיל אֶת נִין חַשְׁמוֹנָאִים, מִיָּד צָר כִּי בָהֶם הִכָּה:
וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:
וְיָשִׁירוּ עַמָּךְ שִׁירוֹת, וּזְמִירוֹת מִפָּז יְקָרוֹת,
בְּהַדְלִיקָם אֶת הַנֵּרוֹת, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:
וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:
דִּרְשׁוּ לָאֵל כָּל לְבָבוֹת, כִּי גָמַל עָלֵינוּ טוֹבוֹת,
שִׂמְחוּ בָנִים עִם הָאָבוֹת, בְּדָת מִנִּי יָם אֲרֻכָּה:
וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה:
הָאֵל יָמֵינוּ יְחַדֵּשׁ, וְצָר לַהֲרִיגָה יְקַדֵּשׁ,
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ:
וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה: