מסע בשחק / מילים: מנחם נאבת
מַסַּע אֶל רוּם שְׁחָקִים נְשָׂאַנוּ עֵת נִפְרְשׂוּ כַּנְפֵי נַפְשׁוֹתֵינוּ
צָמָא לְאֵינְסוֹף צָד אֶת רוּחֵנוּ, שָׁטַף בְּדָּם אֶת שְׂפָתֵינוּ.
נָסַק לִיבֵּנוּ אֶל נְהַר שָׁמַיִם, טָבַעְנוּ וְשָׁכַחְנוּ גִּילֵנוּ
וְעַל מֶרְכָּבָה שׁוּדַּד קִירְבֵּנוּ, וַיִשְׁאַלוּ יָמֵינוּ אֶת לֵילוֹתֵינוּ.
כְּאַסּוּפִים שָׁתִינוּ לְשָׁכְרָה, מָצְאוּ אוֹתָנוּ בּוֹהִים בַּחֲלּוֹנֵּנוּ,
מַיִם הָפְכוּ בְּפִינוּ לְנֹאדוֹת יַיִן, אֶת תּוֹכְנָם הוֹרִיקוּ בִּגְרוֹנֵנוּ -
אוֹרֵנוּ! שָׂרַפְתָּ עֵינֵינוּ...
נִשְׁמָתִי אָז טָרְפָה אֶת זְמַנִּי, הִסִּיקָה אֶת עֲצֵּי אֵשׁ שִׁירָתִי
כַּדֵּי עֵינִי בִּלְשׁוֹנִי עִנּוּנִי, אָגִיר כְּצִּיפּוֹר נְגִינָּתִי
נְעִימָתִי הִתִּיכָה אֶת גְּרוֹנִי, אַנִי בְּפִיתוּיֶּהָ נִשְׁבֵּיתִי
כִּלְיוֹתָי פּוּזְּרוּ בִּמְצּוּלּוֹת נַפְשִׁי, וְאֵבָרַי הִתְפָּרְקוּ בַּחֲלָלָהּ
בְּנֵי בֵּיתִי שְׁאָלוּנִי: אַיֶּכָּה? שָׂחוּ בֵּינֵיהֶם; תָּמְהוּ מֶה הָיָה לָהּ
אָכֵן! לֹא יְבִינוּנִי, לֹא יְכִילוּנִי, נֶפֶשׁ כִּי כָלְתָה לִפְגוֹשׁ מְחוֹלְלָהּ
אַהָהּ אֵלִי! סִנְוַורְתָּ עֵינֶיהָ...
שִׁמְעוּ נָא לִי אַנְשֵׁי לֵב כִּלְבָבִי: מֶה לָכֶם עוֹד בֵּין אֲבַק דְּרָכִים?
כְּמוֹ שַׁחְרוּר שִׁירוּ אֶת נִשְׁמַתְכֶם! פִּצְחוּ אֶת הֶמְיַּתְכֶם בֵּין שְׁחָקִים,
וּבֵין עַנְפֵי הָאֵלָה רִקְדוּ בְּעֶרְגָּה, מִזְגּוּ אֶת יֵּין דִּמְכֶם בֵּין כּוֹכָבִים!
עַל הַסַּהַר הֶהָדוּר נַפְשִׁי דָּרָה, בֶּחָלָל הִיא מָצְאָה בְּעֵירָה.
הֵן יְדִידַי צוֹלְפִים בִּי גַּעֲרָה, הָמוּ עָלַי לִהְיוֹת לִי לְעֶזְרָה
מַהֵר! עִזְּבוּ אֶת קוֹל עִקְּבֵי הַשִּׁגְרָה, בּוֹאוּ עִמִּי לַחֲזּוֹת בַּסְּעָרָה,
הָרִיעוּ! מִי כָּמוֹךָ אֱלוֹהַּ...